1. בית הפקידות: בנין מרכזי וגדול במושבה, היה מיועד למגוריו ותיפקודו של פקיד הברון שהיה אחראי על  מושבת האכרים. הבית נבנה  גבוה מכל בתי האכרים על מנת שיוכל לפקח עליהם. בתקופת כפר הילדים שימש הבנין בחלקו העליון למגורי "בוגרים", ואילו בחלקו התחתון היתה המכבסה. עקב מיקומו הגבוה של המבנה, היו עלין תצפיות על הכביש העולה לכפר לאזהרה מפני השלטונות, בקיץ, בזמן אימוני ה"חי"ש" ןהפלמ"ח.

2. בית המנהלה. נבנה תחילה כבית הפנימיה הראשון, לאחר מכן גרו תלמידות כיתה ח' והבוגרות.  בבניל למטה היה אולם ששימש לחברת הנוער כמרכז ולימודים.  בצד האחורי של הבנין היה חדר גול ולו אשנב. החדר שימש כספריה ודרך האשנב האחראי על הספריה היה מחליף לילדים את הספרים.

3. אולם התרבות. שימש בתחילה כבית הבראה. הברון החליט שעקב האויר הטוב בשפיה  יוקם כאן בית הבראה לעשירי ירושלים. מכיוון שעשירי ירושלים שרצו לנפוש בבית הבראה, נסעו לנפוש בלבנון.  הבית הפך למגורים לילדות יתומות שניצלו מהפרעות בקישינוב. לאחר שנתיים הובאו גם ילדים והמקום קיבל את חסותה של הדסה הצעירה בראשות הנרייטה סאלד. נבנו בתי מגורים והבית הפך "לבנין המרכזי" ובו משרדי הכפר, המזכירות, חדר מנהל הכפר, חדר סגן המנהל והגזבר, תחנת משטרת הישובים (הנוטרים), חדר המוסיקה "הקליניקה" – חדר מרפאה ושני חדרי חולים.  בכניסה לכל החדרים האלה היה אולם גדול שעליו היו תלויים תמונות המחזורים (עדיין היו מעט). באולם זה נערכה בכל ערב שישי קבלת שבת לפני ארוחת הערב.