בסיכומו של היום                                                  26.6.2004

אני קצת נרגש,                                                      נתן  געש

הזמן. . .  המקום. . .

וזה המפגש.

חוזרים זכרונות

של ימים רחוקים,

הלימודים, הבחינות,

עבודה, משחקים,

אך הכפר, כן הכפר,

שינה את פניו,

לי קצת מוזר,

איך נראה הוא עכשיו.

החורשה מסופרת קצר וקצוץ,

דשא, בתים מסביב  –  זה יפה !

אך היכן אפשר יחפים כאן לרוץ ?

או ללכת לבכות כשבלב קצת קשה.

הכפר כה גדל והרחיב ממדים,

כביש אספלט, זכר לברוש ,באר חרבה,

אך איפה הכפר של אותם ילדים,

שבשערם עכשיו, כבר זרקה השיבה.

נשובה לפקוד לעתים זה הכפר,

נתרפק על עוד ועוד זכרונות,

כי תמיד חברים, המחר הוא מחר

ועוברות וחולפות העונות. . .